תנ"ך על הפרק - תהילים טז - אבן עזרא

תנ"ך על הפרק

תהילים טז

583 / 929
היום

הפרק

מִכְתָּ֥ם לְדָוִ֑ד שָֽׁמְרֵ֥נִי אֵ֝֗ל כִּֽי־חָסִ֥יתִי בָֽךְ׃אָמַ֣רְתְּ לַֽ֭יהוָה אֲדֹנָ֣י אָ֑תָּה ט֝וֹבָתִ֗י בַּל־עָלֶֽיךָ׃לִ֭קְדוֹשִׁים אֲשֶׁר־בָּאָ֣רֶץ הֵ֑מָּה וְ֝אַדִּירֵ֗י כָּל־חֶפְצִי־בָֽם׃יִרְבּ֥וּ עַצְּבוֹתָם֮ אַחֵ֪ר מָ֫הָ֥רוּ בַּל־אַסִּ֣יךְ נִסְכֵּיהֶ֣ם מִדָּ֑ם וּֽבַל־אֶשָּׂ֥א אֶת־שְׁ֝מוֹתָ֗ם עַל־שְׂפָתָֽי׃יְֽהוָ֗ה מְנָת־חֶלְקִ֥י וְכוֹסִ֑י אַ֝תָּ֗ה תּוֹמִ֥יךְ גּוֹרָלִֽי׃חֲבָלִ֣ים נָֽפְלוּ־לִ֭י בַּנְּעִמִ֑ים אַף־נַ֝חֲלָ֗ת שָֽׁפְרָ֥ה עָלָֽי׃אֲבָרֵ֗ךְ אֶת־יְ֭הוָה אֲשֶׁ֣ר יְעָצָ֑נִי אַף־לֵ֝יל֗וֹת יִסְּר֥וּנִי כִלְיוֹתָֽי׃שִׁוִּ֬יתִי יְהוָ֣ה לְנֶגְדִּ֣י תָמִ֑יד כִּ֥י מִֽ֝ימִינִ֗י בַּל־אֶמּֽוֹט׃לָכֵ֤ן ׀ שָׂמַ֣ח לִ֭בִּי וַיָּ֣גֶל כְּבוֹדִ֑י אַף־בְּ֝שָׂרִ֗י יִשְׁכֹּ֥ן לָבֶֽטַח׃כִּ֤י ׀ לֹא־תַעֲזֹ֣ב נַפְשִׁ֣י לִשְׁא֑וֹל לֹֽא־תִתֵּ֥ן חֲ֝סִידְךָ֗ לִרְא֥וֹת שָֽׁחַת׃תּֽוֹדִיעֵנִי֮ אֹ֤רַח חַ֫יִּ֥ים שֹׂ֣בַע שְׂ֭מָחוֹת אֶת־פָּנֶ֑יךָ נְעִמ֖וֹת בִּימִינְךָ֣ נֶֽצַח׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
מכתם - מזמור נכבד, כמו: כתם פז, או נועם פיוט שתחלתו מכתם. שמרני אל - וטעם שמרני כי חסיתי בך שמרני כי אתה ה' והטעם: גבור שתוכל להושיעני.אמרת - אומר לנפשו: כבר הודית כי השם הוא אדוניך ואת חייבת לעובדו, ואם לא ייטב לך על דרך: אל תהיו כעבדים. ויאמר רבי שלמה הספרדי: בתפילותיו הנה לך לא לי עמדי לפניך ולשם כבודך לא לשכר פעולתי. אמר רבי משה: טובתי איננו חיוב עליך כי איני ראוי לכך, כמו הקדושים אשר בארץ המה. ולפי דעתי: שהוא מבקש רחמים מהשם שייטיב לקדושים אשר בארץ המה, והוצרך לומר אשר בארץ, כי הקדושים הם המלאכים, כמו וכל קדושים עמך והרבה עצבון לאשר לא יעבדוך, רק יעבדו אחרים על כן ירבו עצבותם לקדושים, והנה טובתי בל עליך רק תן הטוב לקדושים ואדירי ארץ אשר כל חפצי בם ופירושו: כל רצוני להיות כמותם. וכמפרש לקדושים על האבות איננו מטעם המזמור.ירבו עצבותם אחר מהרו - אשרי אחר מהרו והוא מגזרת מהר ימהרנה אשר יתקשרו אל עם אחר, רק אני לא אסיך נסכיהם שהם מעורבים בדם זבחיהם, ואפילו שמותם לא אזכירם בפי.וכוסי - כמו: חלקי, מגזרת: תכוסו על השה וכמוהו לעיל: מנת כוסם ולהיותו משקה, כמו: כוסי רויה איננו נכון. ומלת תומיך – כמו ותומך שבט, כי מוצא רוח כמו מוציא ולהיותו כמשקל מושיב, רחוק מאד.חבלים - לשון חלקים, כמו: יוסף חבלים. ובנעימים - תאר, כמו: הנאהבים והנעימים ותחסר מקומות והוא דרך משל. אמר רבי משה: כי אף נחלת כמו נחלתי. ועוד אפרש דעתי במלת עזי וזמרת יה. והנכון בעיני: שהוא סמוך אל השם כדרך במזרקי יין.אברך - זאת העצה היתה ממנו תחלה, כי הוא המלמד אדם דעת. וטעם בלילות – בהתבודדו מעסקי העולם. וכליותי - רמז לכוחי התולדה שהם בסתר, כמו הכליות. וטעם יסרוני – שחשב בלבו כל הקורות להולכים מן העולם הזה, על כן נוסר. שויתי - עצה והמוסר הביאוהו לשום השם לנגדו יומם ולילה והנה נשמתו דבוקה בבוראה טרם הפרדה מעל גויתה, ובעבור ששויתי השם לנגדי מימיני לא אמוט, שיסור מהדרך הישרה.לכן, לבי - הוא שכל הדעת. וכבודי - הנשמה.אף בשרי - הגוף. והטעם: כי אחר שהוא דבק בכח עליון תעלוז נפשו וכח הדבקו בו ישמרנו מתחלואים בהשתנות העתיד, על כן ישכון גופו בעולם הזה לבטח.כי - הזכיר סבת גילת הנשמה, כי לא תמות ותאבד.תודיעני - כי במות הגוף אז תודיעני דרך החיים. והטעם: הדרך שאעלה בה אל השמים להיותי עם מלאכי עליון. וטעם שובע שמחות את פניך - שיהנה מזיו שכינה. וטעם תודיעני – כי אז תאמץ הנשמה מעסקי העולם ותראה עין בעין האמת. וטעם נעימות בימינך – שתתענג על השם. וטעם בימינך – כנותן מתנות נעימות לאוהבו בימינו. וטעם לנצח – שלא תפסקנה מתנותיו והנה שכר הצדיק מפורש במזמור זה.

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך